אבחון פסיכו-דידקטי

אבחון פסיכו-דידקטי

מתי פונים לאבחון?
הפניה לאבחון פסיכו-דידקטי נעשית על פי רוב בשל קשיים בתחום הלימודי. על פי תפיסתי חשוב שהפנייה לאבחון תעשה רק לאחר שנעשו מספר ניסיונות התערבות שונות בבית הספר. האבחון נועד להעריך את כישוריו של הילד במספר תחומים ובכך לסייע בבניית תוכנית לימוד מתאימה ויעילה ולזהות למה הילד זקוק על מנת להצליח. בגיל חטיבת הביניים והתיכון נבדק האם יש צורך בהתאמות לקראת בחינות הבגרות.
באבחון ישנם שלושה מוקדי הערכה עיקריים:
התחום הקוגניטיבי: בחלק זה עושים הערכה לאינטליגנציה, בדיקה של כישורים שפתיים וכישורים חזותיים. כמו כן, נבדקים תפקודי הזיכרון, התפקודים הניהוליים וכן הערכה של תחום הקשב והריכוז. במידת הצורך ניתן לבצע בדיקה ממוחשבת לצורך הערכה מקיפה יותר של תחום הקשב והריכוז (מבחן MOXO).
תחום כישורי הלמידה: החלק הדידקטי באבחון נועד להעריך כישורי למידה ומספר תפקודים קוגניטיביים הקשורים לתהליכים אלו. נעשית בדיקה של הקריאה הטכנית, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, כתיבה, הבעה בכתב, שגיאות כתיב, ידע חשבוני, יכולות מתמטיות ובמידת הצורך אנגלית.
התחום הרגשי: קיימת חשיבות לבדוק את התחום הרגשי ולהעריך כיצד הוא משפיע על תהליך הלמידה. ילדים בעלי לקות למידה חשים תסכול רב, לעיתים חווים מצוקות ולעיתים קרובות נמנעים מהתמודדות עם תחומי הקושי. קיימת חשיבות להבין ולזהות את הכוחות הנפשיים ואת הפניות ללמידה.
תהליך האבחון מורכב ממספר שלבים. ראשית נעשית שיחה עם ההורים, על מנת להבין את הסיבה לפניה, לקבל רקע מקיף על הילד ולהסבר של התהליך האבחוני. קיימת חשיבות לקבלת מידע מבית הספר ולצורך כך ניתנים שאלונים למילוי על ידי הצוות החינוכי. לאחר מכן מתקיים המפגש עם הילד ועל פי רוב יש צורך בשניים עד שלושה מפגשים (סה”כ כ-6 שעות אבחון). השלב האחרון ועל פי תפיסתי החשוב ביותר, הוא שיחה עם ההורים והילד, בו מוסברים ממצאי האבחון ומהן ההמלצות. בשיחה אני שם דגש לא רק על הקשיים, אלה גם על החוזקות וכיצד ניתן להיעזר בהן על מנת להתגבר על הקשיים. חשוב לזכור, האבחון לבדו אינו פותר את הקשיים עימם מתמודדים. האבחון הינו רק שלב ראשוני על מנת לזהות למה הילד זקוק על מנת להצליח. במידת הצורך, אני יכול להגיע לבית הספר על מנת להסביר את ממצאי האבחון, את המלצותיי ולסייע ביישומן.